כמה מהכנסות המדינה מגיעות מעובדי ועובדות ההייטק?

בואו נדבר על המשאב הכי חשוב בהייטק הישראלי והתרומה שלו לכלכלת המדינה: העובדים והעובדות בענף. 

הבוקר מתפרסם, אחרי עבודה מאומצת ומדוקדקת פרסום מיוחד בנוגע לתרומת ההייטק להכנסות המדינה. לפרסום אחראים רשות החדשנות והכלכלן הראשי במשרד האוצר, ואני חלק מצוות הכתיבה שלו כיועצת של הרשות. 

אם יש מסקנה אחת שצריך לקחת מהפרסום הזה, היא המשמעות הקריטית של המועסקים והמועסקות בענף לכלכלה הישראלית: 85% מהכנסות המדינה מההייטק קשורות לעובדים בתחום. כלומר, 85% מהכנסות המדינה מההייטק נובעות מתשלומי מס הכנסה של עובדים, תשלומי ביטוח לאומי שקשורים לשכר שלהם, ביטוח בריאות וכו׳. בסך הכל, מעל לשליש (36%) מהכנסות המדינה ממס הכנסה מגיעות מההייטקיסטים וההייטקיסטיות.

מהצד השני של המטבע, 15% מהכנסות המדינה מההייטק נובעות ממיסוי שמושת באופן ישיר על חברות ההייטק (קרי, מס חברות).

כשבוחנים בכלל את הכנסות המדינה שקשורות לעבודה או לחברות בישראל, החלק של ההייטק הוא רבע מהכנסות אלו. בצד ההוצאות של המדינה - בשנת 2020, הסכום שהכניס ההייטק למדינה במיסים ישירים שונים, היה שקול לכמעט עשירית מההוצאות (9.2% מתקציב המדינה). 

חשוב לציין שכלל הניתוחים המובאים בפרסום המיוחד לא כוללים הכנסות אחרות שיש למדינה שקשורות להייטקיסטים - למשל מע״מ על רכישות פרטיות שלהם, נדל״ן וכו׳. הפרסום גם כולל מידע חלקי בלבד בנוגע להכנסות המדינה מאופציות ומניות של עובדי הייטק, ומידע בנוגע לסוגיה זו צפוי להתפרסם על ידי משרד האוצר בהמשך השנה.

בשורה התחתונה: כדי לדעת מה קורה בהייטק ואיך זה ישפיע על המדינה, המדד שהכי חשוב לעקוב אחריו הוא התעסוקה בענף. בשנים האחרונות המדד שמהווה את הברוטמר למצב הרוח בתעשייה, הוא בעיקר גיוסי הון לסטארטאפים. אבל למעשה, כדי לדעת איך תושפע הכלכלה הישראלית כולה, המדד המשמעותי הוא מספר העובדים והעובדות בענף (שמושפע, בין היתר, כמובן גם מגיוסי ההון לחברות - אבל לא רק).

בואו נדבר קצת על מספרים, כלומר כסף. 

בשנת 2021 הייטקיסטים שילמו כמעט 22 מיליארד שקל למס הכנסה. בסך הכל, בתקופה של שש שנים, עובדי ועובדות ההייטק שילמו כמעט 100 מיליארד שקל במס הכנסה. הפריחה בהייטק בשנים הללו (2016-2021) מתבטאת גם בעליית חלקם של ההייטקיסטים בעוגת תשלומי מס הכנסה: מכ-29% ב-2016 ל-36% ב-2021.

אם נסתכל על זה ברמה חודשית - בכל חודש הייטקיסט משלם בממוצע כמעט 7,000 שקלים למס הכנסה, לעומת 1,112 שקלים שמשלם בממוצע עובד ביתר ענפי המשק. הסיבות לכך הן כמובן השכר הגבוה המשולם בהייטק (כמעט פי 3 מהממוצע במשק), בשילוב מדיניות המיסוי הפרוגרסיבית הנהוגה בישראל (כלומר, ככל שהשכר גבוה יותר, תשלומי המס גבוהים יותר).

תשלומי המס בהייטק, משקפים את הרעות החולות של הענף - כלומר הריכוזיות שלו בעיקר בקרב גברים שעובדים במרכז הארץ ובתל אביב. לפי הפרסום, 75% מתשלומי מס ההכנסה בהייטק בשנת 2021 נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף - גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים במרכז הארץ ובתל אביב. נשים, מחצית מהאוכלוסיה ושליש ממועסקי ענף ההייטק, משלמות 20% ממס ההכנסה בענף.

במבט קדימה: בפרסום מובאים הנתונים בנוגע לשנות המס האחרונות שזמינים (2020-2021). אולם, מאחר שכאמור רוב הכנסות המדינה הנובעות מהייטק קשורות במספר המשרות בתחום, ובגלל שמספר המשרות בהייטק והשכר הממוצע בו הציגו עלייה בשנים האחרונות, ניתן להניח שגביית המס הקשורה לתחום ההייטק בישראל גדלה בשנים 2023-2021. בנוסף, בגלל קצב הגידול הגבוה המאפיין את מספר המשרות והשכר בהייטק, ניתן להניח כי חלקו היחסי של ענף ההייטק בעוגת הכנסות המדינה ממיסים ימשיך להציג גידול גם בשנות המס הבאות שלגביהן יתפרסם מידע. 

ומה לגבי 2024? עוד מוקדם לומר, אבל כדי לדעת - תעקבו מקרוב אחרי התעסוקה בתחום, זה המפתח.

ועוד משפט חשוב: אני מלווה את רשות החדשנות בכתיבת דו״חות ופרסומים כבר ארבע או חמש שנים. הפרסום שיצא הבוקר היה by far המורכב ביותר שעבדנו עליו. כל פסיק נבדק בו בדקדקנות. למרות התרומה המשמעותית של ההייטק לכלכלה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופה כלכלית מאתגרת כמו זו שישראל שרויה בה כעת, בגלל מגוון מגבלות (למשל, מועדי הדיווח של החברות לרשויות המס) קיים קושי להגיע לנתונים עדכניים. כדי לקבל החלטות מבוססות נתונים בזמן אמת ולשקף את תמונת המצב - חשוב מאוד שיהיו נתונים שיתפרסמו בשקיפות בתדירות שתאפשר להשתמש בהם באופן שוטף.

כמו תמיד - אני ממליצה מאוד לקרוא את הפרסום המלא, שכרגיל הושקעה בו עבודה מרובה בהנגשה של המידע ככה שיהיה ברור ונהיר, עם הרבה אינפואים שמספרים את הסיפור. לקריאת הפרסום המלא