top of page
תמונת הסופר/תענבל אורפז

עבדים היינו - וכנראה שממש אהבנו את זה

לכבוד החג - מהדורה מיוחדת: על עבודה, שחיקה, חירות, חיים וחופש בימי קורונה (או במילים אחרות: אני מתכוננת להרצאה על שוק העבודה החדש - ואתם מרוויחים).


1. רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזו לכם. תנוחו

אז מה עושים בשנה של קורונה וסגרים כשאי אפשר לצאת מהבית? צדקתם: עובדים. במיוחד הישראלים.


חברת Atlassian, שמספקת כלים בהם משתמשים מפתחי תוכנה, בחנה את דפוסי השימוש במוצרים שלה על ידי משתמשים ברחבי העולם בתקופה שלפני סגרי הקורונה ותוך כדי. בארה״ב ובהודו יום העבודה התארך בממוצע ב-32 דקות, בקוריאה היום התארך ב-7 דקות בלבד וביפן ב-16.

מנחשים מי אלופי העולם? יום העבודה של ישראלים התארך בתקופת הסגר הראשון (אפריל-מאי 2020) ב-47 דקות בהשוואה ליום העבודה בינואר-פברואר 2020 (בתקופה שרוב החברות עבדו מהמשרד). בממוצע, העובדים הישראלים התחילו את יומם 7 דקות מוקדם יותר, וסיימו 40 דקות מאוחר יותר.


מכל העולם מתקשרים לשאול למה אנחנו לא יודעים לאזן עבודה וחיים (וסובלים מפריון כה נמוך)


2. רבותינו, הגיע זמן קריאת ״צאו מהזום״

כידוע, ימי עבודה ארוכים לא בהכרח מאופיינים ברמות יעילות גבוהות יותר. חברת מיקרוסופט, שדיווחה ל-160 אלף עובדיה על מעבר למודל עבודה היברידי (המשלב עבודה מהמשרד ומרחוק), פירסמה השבוע את 2021 Work Trend Index הכולל מידע ממחקר מקיף שהכיל 30 אלף איש ב-31 מדינות ומנתח טריליוני סיגנלים הקשורים לפרודוקטיביות ממוצרי מיקרוסופט השונים (כולל Microsoft 365 ולינקדאין). רוב העובדים שהשתתפו במחקר דיווחו שהפרודוקטיביות שלהם השנה נשארה אותו הדבר או השתפרה - אבל זה היה כרוך במחירים אישיים גבוהים. אחד מכל חמישה משיבים אמר שלמעסיק שלו לא אכפת מאיזון החיים-עבודה שלהם. 54% מרגישים בעבודת יתר (overworked), ו-39% מרגישים מותשים.


מה כל כך התיש אותנו? כמו שששר ברי סחרוף - כולנו עבדים של מישהו. במקרה הזה, כנראה של הזום (ותואמיו). השנה חסכנו הרבה זמן בכבישים בדרך לעבודה, אבל בילינו במקום באוטוסטרדת המידע הדיגיטלית. ימי העבודה התארכו ומספר הפגישות והאינטראקציות בצ׳טים גדלו מאז שנה שעברה.


הנה כמה מספרים שעומדים מאחורי התשישות הדיגיטלית (והפיזית) שלנו: הזמן שמשתמשים ״בילו״ בפגישות (ביישום Teams של מיקרוסופט) גדל פי 2.5 בעולם בהשוואה לשנה שעברה. בממוצע כל פגישה התארכה ב-10 דקות מ-35 דקות ל-45 דקות. משתמש Teams ממוצע מקדיש 45% כעת יותר זמן בשבוע לצ׳טים. כמות המיילים שנשלחו ללקוחות בתחומי החינוך והמסחר גדלו בפברואר 2021 ב-40 מיליארד (!!!) בהשוואה לאותה תקופה בשנה לפני. בנוסף, נרשמה עליה של 66% במספר אנשים שעובדים על מסמכים.

עוד מימד שמקשה עלינו הוא שחלק גדול מהתקשורת הוא בלתי צפוי: 62% מהשיחות והפגישות לא תואמו מראש (unscheduled). אנשים מבינים שמצופה מהם להיות זמינים כל הזמן: מחצית מהאנשים משיבים לצ׳טים ב-Teams בתוך חמש דקות או פחות - פרק זמן שלא השתנה בהשוואה לשנה שעברה. בקיצור, האינטנסיביות של ימי העבודה גדלה וכך גם הציפיות מהעובדים באותו הזמן.


בקיצור, בניגוד לנאמר בהגדה - לא תמיד כל המרבה הרי זה משובח.


3. ואפילו כולנו חכמים, כולנו חרוצים כולנו סובלים משחיקה

אחת מהמגיפות החמורות של ימינו היא שחיקה. חוקרים בסטנפורד אומדים את העלות השנתית של סטרס במקומות העבודה בארה״ב בלבד ב-190 מיליארד דולר בשנה. זה איפיין את הדור שלנו עוד לפני הקורונה, והתעצם בתקופת המגיפה.


לפי מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו ב-Harvard Business Review, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ הקורונה רווחתם (well being) של 85% מהמשיבים החמירה. בסקר השתתפו קרוב ל-1500 איש מ-46 מדינות. בין הגורמים לתחושת השחיקה: עומס עבודה גדול, היעדר קהילה תומכת והעדר תחושת שליטה על החיים והעבודה. אצל רוב המשיבים נפגעה הבריאות הנפשית.


מרגישים שאתם סובלים משחיקה? רובנו מרגישים ככה (אני יודעת, לפי כמות התגובות שקיבלתי מכם בפעם הקודמת שכתבתי על הנושא).

אז הנה כמה דברים שאפשר לעשות בנידון (לינקים למטה לעוד, ותוכלו למצוא ברשת עוד הרבה חומרים):

בשלב הראשון בידקו מה הדברים שגוזלים לכם אנרגיות - ומה הדברים שהם מקור אנרגיה מבחינתכם. בתוך השגרה השוחקת, נסו לפנות זמן דווקא עכשיו לדברים שבזמן האחרון נמנעתם מהם והסיחו את דעתכם מהעומס של היום-יום. האזנה למוזיקה, פעילות ספורטיבית או מיינדפולנס יכולים להיות רעיונות מצוינים לדברים שאפשר לעשות (שגם מוכחים כמפחיתי תחושת סטרס). הרבה מתחושת השחיקה נובעת מדברים שיש לנו שליטה עליהם וניתן לנסות להשפיע עליהם - אבל בגלל שהעבודה היא מקור עיקרי לתחושת השחיקה, יש דברים שנמצאים בשליטת המעסיק. לכן, אם אתם מנהלים אנשים או יש לכם השפעה בארגון שאתם חלק ממנו - חישבו מה הארגון יכול לעשות כדי לשפר את רווחת העובדים ותחושת האיזון שלהם.


4. שמחה רבה שמחה רבה - אביב הגיע הזמן לחופשה בא

כל זה מזכיר לנו משהו חשוב: חייבים לקחת חופשה!! במיוחד אחרי השנה שעברה עלינו.

אנחנו צריכים לפעמים להתנתק, לנוח, למלא מצברים, ומסתבר שאנחנו לא טובים בזה במיוחד.

בארה״ב, באופן מסורתי, עובדים לא מנצלים את ימי החופש שלהם: ב-2019 עובדים קיבלו בממוצע 23.7 ימי חופש (בתשלום) אבל ניצלו רק 17.2 לפי נתוני US Travel Association.


שנת הקורונה רק החמירה את המצב - כי אנשים היו סגורים בבית וממילא לא יכלו לנצל את הזמן לנסיעות וחופשות. בנוסף, לאורך רוב השנה האחרונה, קודם להחלת מבצעי החיסונים, אנשים חששו מהדבקות ולא היו מעוניינים לטייל (גם כשיכלו). ארגונים בעולם כבר מחפשים פתרונות למצב, כמו חופשות יזומות (״הדממות״) או לעודד עובדים לקחת ימי חופש כדי להתרענן גם אם הם לא מתכננים חופשה.


5. גם בחופש אנחנו לא בני חורין


בשבוע שעבר פורסם ש-74% מהאמריקאים שעובדים מהבית עקב הקורונה אומרים שהם ישקלו לקחת "Workation״ (״חופשבודה״ או ״עבוחופש״) - כלומר ללכת למקום אחר לתקופה, ולהמשיך לעבוד משם. הנתונים מתוך דו״ח של Harris Poll.


אני יכולה לספר לכם שעצמאים פיצחו את השיטה כבר מזמן - למה רק לעבוד כשאפשר לעבוד ולהיות בחופש או במוד טיול תוך כדי עבודה? גם יש לזה שם, זה לא רק Work From Home, אלא Work From Anywhere. לפני שהקורונה שיבשה את החיים, זו הייתה התוכנית שלי ל-2020 - נסיעה כל רבעון. בינתיים הכי קרוב שיש לי זה לכתוב את הפוסט הזה בנוף המצורף בתמונה.




6. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שהקורונה גילתה לנו שאנחנו מעדיפים להשאר בבית ולא לצאת לבלות.

נקודה מעניינת שעולה מאותו דו״ח של Harris Poll קשורה להרגלי הפנאי ולחיי החברה שלנו: שלושה רבעים מהאמריקאים דיווחו שתוך כדי המגיפה הם למדו על עצמם שהם מעדיפים לבלות בקבוצות קטנות בבית (״קפסולות קורונה״) על פני יציאה למקומות בילוי. כמעט 60% אמרו שהם לא התגעגעו לברים וליציאות כמו שהם חשבו שהם יתגעגעו. למעשה, האמריקאים חושבים שההרגלים החדשים יימשכו גם כשהקורונה תהיה מאחורינו. רק 17% מהמשיבים אמרו שחיי החברה שלהם ביום שאחרי המגיפה יכללו בעיקר יציאות לבילויים מחוץ לבית.


7. בצאת ההייטקיסטים מעמק הסיליקון

הקורונה גרמה לאנשים להבין שהם לא חייבים לגור במרכזי הערים וקרוב לאיזורי התעסוקה. לראייה - בעמק הסיליקון ממש מדברים על יציאת מצרים (Tech Exodus - יציאת מצריים של הטק). סך הכל אפשר להבין אותם - הם משאירים מאחוריהם מיסים גבוהים, שכר דירה אסטרונומי, פשיעה ברחובות, ועלויות מחייה מאמירות. בין העוזבים ניתן למצוא משקיעים ויזמים בולטים שקוראים לאחרים להצטרף אליהם בטרנד (כי תכלס, בסוף הם כן מחבבים את השכנים שהם עוזבים).


אוסטין, טקסס. וואלה, נראה כיף

ולאן הם הולכים? היעד מספר אחד לנוטשים את סן פרנסיסקו הוא אוסטין, טקסס. למה דווקא טקסס? יכול להיות שהעובדה שאין במדינה מס הכנסה הופכת אותה לאטרקטיבית לעובדי ההייטק שיכולים להמשיך להרוויח משכורות גבוהות של עמק הסיליקון, ולשלם פחות מס ושכירות. רשימת חברות הטכנולוגיה שכבר תקעו יתד באוסטין כוללת את אפל, אמזון ופייסבוק ואת אלון מאסק מייסד טסלה והאיש העשיר בעולם.


עוד יעדים בולטים לנוטשי עמק הסיליקון הם סיאטל, ניו יורק ושיקגו - כך לפי נתוני moveBuddha שפורסמו בניו יורק טיימס. ישנן ערים שאפילו יצרו תוכניות מיוחדות כדי להזמין את התושבים האטרקטיביים (מי לא רוצה אזרח הייטקיסט שישלם מיסים ויוציא כסף רב במקומות בילוי וקניות?). ראש העיר של מיאמי זיהה את הפוטנציאל ומחזר בתקופה האחרונה אחרי ההייטקיסטים ברשתות החברתיות (ואפילו קיים מפגש ב-ClubHouse בנושא).


לפי הערכות שונות, המבוססות על בקשות לשינוי כתובת, כ-90 אלף בתי אב עזבו את איזור סן פרנסיסקו. הערכות אחרות מדברות על הגירה החוצה מהעיר של 1%-3% מהאוכלוסיה של סן פרנסיסקו. ניתוח של נתוני טלפונים סלולריים שפורסם מראה ש-46 אלף איש עזבו את מחוזות עמק הסיליקון - מתוכם 13 אלף את סן פרנסיסקו.


כמובן שהשינויים הללו באים לידי ביטוי גם בתחום הנדל״ן: בסן פרנסיסקו מחיר הבית החציוני ירד ב-7% בין נובמבר לדצמבר, ומחירי השכירות ירדו ב-23% במהלך השנה. גם הסכמי השכירות החדשים של שטחי משרדים למשרדים בסן פרנסיסקו ב-2020 ירדו ב-71% בהשוואה לשנה לפני כן - מ7.7 מיליון רגל מרובע ל-2.2 מיליון - הנמוך ביותר מאז תחילת שנות התשעים, לפי דיווח בגרדיאן.


בינתיים בישראל עוד אין עדויות למגמות חזקות דומות. אבל… למה בעצם שזה לא יקרה?


8. חכם מה הוא אומר: מה המיסים האלה לכם?


המעבר לעבודה מהבית - במודל מלא או היברידי - מעלים מגוון אתגרים. אחד מהם הוא בתחום המיסוי. למשל - האם מעסיקים צריכים להשתתף בעלויות חשמל/אינטרנט/ארנונה/שכירות של עובדים מהבית? והאם אלו הוצאות מוכרות למס?


איך יראה מבנה המס החדש של הערים הגדולות שהתרוקנו?

חוקי המס האמריקאים לא תוכננו לעידן בו אנשים עובדים מהבית (באופן מלא, או חלק מהשבוע) והשנה נוצר בלאגן לא קטן. החוקים קובעים (בגדול) שמס הכנסה משולם למדינה (יענו state) בה עובדים - ולא זו שגרים בה. כלומר, מי שגר בניו ג׳רזי ועובד במנהטן, ישלם מס הכנסה למדינת ניו יורק. אבל מה קורה אם אותו אדם עובד מביתו בניו ג׳רזי בגלל הקורונה? (הוא צריך לשלם מס הכנסה בניו ז׳רזי) או שהחברה שלו החליטה לאמץ מודל עבודה היברידי (שמשלב עבודה מהמשרד ומרחוק) ועכשיו הוא יומיים בשבוע עובד מהבית ושלושה מהמשרד? (הוא צריך לשלם 40% מהמס שלו בניו ג׳רזי ו-60% בניו יורק).

המשמעות מבחינת הערים הגדולות הוא שמבנה ההכנסות שלהן משתנה (ומצטמצם). כמובן שהמדינות שמסתמכות על מס הנגבה מעובדים שמגיעים אליהן מדי יום לא מוכנות לוותר כל כך מהר על ההכנסות אליהן הורגלו, והעניין כבר הגיע לבית המשפט העליון האמריקאי. מרכזי הערים נפגעים לא רק מהשינוי בגביית מס הכנסה מהעובדים, אלא שגם העסקים באיזורי התעסוקה נהנים מפחות תנועה (ופחות תשלומי מיסים) ויצטרכו להתאים את עצמם לעידן החדש.


בינתיים מסתמן שהעיר שהיא הנפגעת הראשית היא סן פרנסיסקו שההכנסות שלה ממיסים צנחו ב-43% על רקע המגיפה (!).


9. והגדת לבתך ובנך (כלומר כמה מילים לסיכום):

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים - ולצאת לחופש מדי פעם.

הקורונה שינתה, איתגרה ובמובנים מסויימים גרמה לשוק העבודה להתאים ולהמציא את עצמו מחדש. חלק מהדברים ישארו איתנו גם ביום שאחרי (ביננו - מי רוצה לחזור ל-100% עבודה מהבית?).


במיוחד בחג החירות, זה זמן טוב להזכר כמה כולנו זקוקים לחופשה טובה (המלצות לרואד טריפ מישהו?).

הייתה שנה קשה ושוחקת, באמת. זה לא מאוד מנחם - אבל אתם לא לבד בזה.


ואם אפשר להתעודד ממשהו - שנה שעברה בזמן הזה היינו תחת עוצר, נאסר עלינו לפגוש את המשפחות והכל היה מפחיד וסגור. היום השמש זורחת, נפלא בחוץ ואפשר שוב להפגש. תארו לכם איפה נהיה בשנה הבאה….


זה הזמן לאחל לכם הקוראים הנאמנים חג שמח, ולהתנצל על כל קלישאות הפסח - תארו לכם שזה קורה בלי ארבע כוסות ;)

 

לינקים למקורות עליהם הסתמכתי:

לדו״ח הנרחב על השפעות הקורונה על אמריקאים של Harris Poll:

למחקר של Atlassian על שעות העבודה במהלך הסגרים במקומות שונים בעולם:

דו״ח 2021 Work Index של מיקרוסופט:

על שחיקה בימי קורונה:

חוברת עם מידע וכלים לזיהוי שחיקה והתמודדות איתה:

ניתוח תנועת התושבים מחוץ לסן פרנסיסקו:

ועוד מקור שמתייחס לזה:

על הירידה בתשלומי המיסים לערכים בעקבות הקורונה:

על המאמצים של ראש עיריית מיאמי למשוך אנשי הייטק:


נחשפתי לחלק נכבד מהמחקרים שציטטתי כאן בניוזלטרים של Axios, ואני ממליצה לכם גם להרשם ולקבל תוכן מעניין ומחדש.

0 תגובות

Comments


bottom of page