שינויים בהרגלי צריכת המידע: עליית טלגרם לאחר 7.10

ענבל אורפז
לפני 13 שעות
זמן קריאה 4 דקות

ביום רביעי, 4.2.2026, נערך אירוע נערך לרגל השקת המחקר שכתבתי ״Filling the Information Gap: Telegram's Rise Following October 7th and the Challenges for Democracies״ והמסקנות והנתונים ממנו הוצגו לראשונה באירוע.

רקע על המחקר:

בתחילת המלחמה זיהיתי את העליה הנרחבת בשימוש בטלגרם ככלי לצריכת חדשות בחירום. מהר מאוד גם הבנתי את הסכנות והאתגרים שעולים מכך. המחקר נועד לשפוך אור על התופעה הזו ולתאר אותה, לאפיין את המידע שמופץ בטלגרם ואת הבעיות שעולות מכך, וגם לבחון את התפיסות של המשתמשים ולבדוק האם הם מודעים למורכבות שמביאה איתה הפלטפורמה.

המחקר שבוצע בתמיכת קרן פרידריך נאומן פאונדיישן כולל גם סקר שבחן את המוטיבציות של המשתמשים בטלגרם בנוסף לניתוח מידע גלוי ברשתות.

המחקר מתחבר לעשייה המחקרית שלי לפני המלחמה במסגרת התוכנית שהייתי בה חוקרת ב-INSS, ולדברים שראיתי כחוקרת במילואים בתחום התנהגות אוכלוסיה בפיקוד העורף.

בעיני המקרה של טלגרם מרתק במיוחד כי הוא מקפל לתוך אירוע אחד הרבה מהאתגרים שדנו בהם עוד קודם לכן בהקשרים של האתגרים של הדמוקרטיה והביטחון הלאומי בעידן הרשתות החברתיות ופועלת כמעט ללא רגולציה או פיקוח (בניגוד למשל לפייסבוק או טוויטר), ולכן גם התוכן שעולה בה מגיע לקיצון.

נתונים בולטים מהסקר והמחקר:

צריכת חדשות לאחר 7.10:

על רקע המצב הביטחוני בישראל - חלה עליה בצריכת המידע החדשותי על ידי הציבור: 75% מהמשיבים על הסקר מדווחים על עליה בנפח צריכת החדשות שלהם אחרי 7.10 ו-57% גיוונו את מקורות התקשורת מהם הם צורכים חדשות.
המקורות העיקריים לצריכת חדשות לפי משיבים הסקר הם אתרי חדשות, רשתות חברתיות וערוצי חדשות בטלויזיה, עם כמעט 80% מהמשיבים שמשתמשים בהם לפחות כמה פעמים בשבוע.
במקרה של אירוע חדשותי מתפרץ, שלושת מקורות המידע המרכזיים אליהם פונים ראשונים המשיבים על הסקר הם אתרי חדשות, ערוצי טלגרם וערוצי חדשות בטלויזיה (כ-25% מהמשיבים פונים לכל אחד מהם כמקור ראשון). נתון שמדגיש את המרכזיות של טלגרם כמקור לחדשות בזמן אמת.

שימוש בטלגרם במלחמה:

ביומיים הראשונים למלחמה, שבעת ערוצי האקטואליה הגדולים בשפה העברית בטלגרם צירפו יחד כ-440 אלף עוקבים חדשים. בסך הכל בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה מספר העוקבים המצרפי אחרי ערוצים אלה גדל ב-1.4 מיליון.
לאחר תחילת המלחמה, מספר העוקבים אחרי הערוצים המשיך בעליה עקבית ואיטית יותר - עם ״פיקים״ של עליה בהצטרפות לערוצים סביב אירועי חירום.
כשני שלישים ממשיבי הסקר מזדהים כמשתמשים בטלגרם - כשליש מהם הצטרפו אחרי תחילת המלחמה, בעיקר בתחילת המלחמה.
יותר ממחצית ממשתמשי טלגרם משתמשים בה לצריכת חדשות. אלו עוקבים בעיקר אחרי ערוצים עם מנהלים אנונימיים. קטגוריית הערוצים השנייה בפופולריות שלה לצריכת חדשות היא של ערוצים המנוהלים על ידי עיתונאים.
63% מהמשיבים מתארים את טלגרם כ״מקור למידע לא מצונזר״ ו-60% כמקור לחדשות מיידיות. כמעט 30% מתייחסים לפלטפורמה שמקור לדיווחים בלעדיים. יותר מ-60% רואים בטלגרם כ״דרך הכי טוב לקבל עידכוני חדשות מהר״.
יחד עם זאת, המשתמשים מכירים גם במגבלות של טלגרם והשימוש שלה להפצת מידע לא אמין: 40% מתאים את טלגרם כ״מקור של שמועות״ ו-30% מתייחסים אליה כ״ערוץ מידע לא אחראי״.
37% מהמשיבים מוטרדים מהאנונימיות של מפעילי ערוצי טלגרם.
כמעט 30% מהמשיבים הודו שהם משתפים באופן תדיר מידע חדשותי מטלגרם בלי לוודא את הדיוק שלו.

מאפייני ערוצי החדשות בטלגרם בעברית:

תוכן עשיר בדימויים גרפים (תמונות, סרטונים וכו׳)
פרסומים קצרים בסגנון לא פורמלי, ולעיתים כאלו שכוללים הטיות וחוסר דיוקים
מנהלי ערוצי העידכונים אינם כפופים לסטנדרטים של אתיקה עיתונאית (כולל הפצת שמועות, מידע לא מאומת, והפרות צנזורה)
ערוצי עידכונים חדשותיים גדולים מנוהלים על ידי מנהלי ערוצים אנונימיים (חדשות ישראל ללא צנזורה, חדשות ישראל בטלגרם וכו׳) ללא שקיפות ו-accountability
פרסום מידע ממקורות עוינים שאינו מפורסם בתקשורת הממוסדת
מעורבות משמעותית של המשתמשים (בצורת תגובות שכוללות לעיתים שמועות וספקולציות, אימוג׳ים ועוד).

תפיסות על אמון התקשורת בסקר:

כמחצית מהמשיבים דיווחו שיש להם רמת אמון גבוהה בחדשות מערוצי חדשות בטלויזיה ועיתונים. ככלל, פלטפורמות התקשורת המסורתיות - ובראשן רדיו ולאחר מכן ערוצי חדשות - ניתפסות כאמינות יותר מאשר רשתות חברתיות ופלטפורמות messaging.
יחד עם זאת, 42% דיווחו שהם מאמינים שגופי תקשורת מסתירים מידע חשוב מהציבור.
38% מעדיפים לצרוך חדשות גולמיות (כמו סרטונים ותמונות) בלי תיווך או פרשנות.
כחמישית מהמשיבים מעדיפים לקבל חדשות מהר, גם אם הן לא תמיד מדוייקות.
קרוב ל-60% מהמשיבים הכימו ש״יש הרבה פייק ניוז בטלגרם״
פערי תפיסות של תומכי אופוזיציה וקואליציה: 49% מתומכי האופוזיציה רואים בטלגרם ״מקור לשמועות״ בהשוואה ל-35% מתומכי הקואליציה. 45% ממצביעי הקואליציה דירגו את טלגרם כמקור אמין או אמין מאוד, בהשוואה ל-25% מתומכי האופוזיציה.

תובנות בולטות שנידונות במחקר:

טלגרם עונה על הצורך האנושי במידע בזמן אמת באירועי חירום שמשאירה התקשורת המסורתית
פרדוקס המידע: הציבור לעיתים מתעדף מידע מהיר על פני מידע אמין. דווקא כלי התקשורת שנתפסים כאמינים ביותר (לדוגמה רדיו) הם אלו שהשימוש בהם לצריכת חדשות הכי פחות תדיר. כך שנוצר פער בין האמינות הנתפסת של כלי תקשורת לבין דפוסי השימוש פעם.
המדיום הוא המסר: מבנה טלגרם משפיע על פופולריות התוכן בפלטפורמה (האנונימיות של מנהלי הערוצים, המעקב אחרי ערוצים שלא תלויים ב״אלגוריתם״ שמתעדף תכנים, זירת התגובות וכו׳)
החשיפה לתכנים בטלגרם עלולה להשפיע על חוסן הציבור ורמות החרדה
הפופולריות של טלגרם עשויה לתרום לשגשוג של הפלטפורמה כקרקע למבצעי השפעה זרה - ובייחוד בעידן של בינה מלאכותית
טלגרם מאתגרת את הרגולטורים עם מדיניות של שיתוף מידע מינימלי עם רשויות מדינתיות
יש חשיבות לאומית לעקוב אחר צמיחה של פלטפורמות תקשורת להפצת מידע.
פערי ידע באוריינות דיגיטלית של הציבור שגורמים לכך שהציבור ממעט לבצע הליכי אימות מידע ולתעדף מהירות על פני אמינות בגישה למידע חדשותי.
התפיסות הפוליטיות של מצביעי אופוזיציה וקואליציה משפיעות על האמון בתקשורת ובמידע - תומכי האופוזיציה מביעים אמון גבוה יותר בתקשורת המסורתית בהשוואה למצביעי הקואליציה שהם יותר סקפטיים וחושבים שהם מסתירים מידע. זאת בניגוד לתפיסות בנוגע לטלגרם: תומכי הקואליציה נסמכים יותר על הפלטפורמה ופחות חשדניים כלפיה ממצביעי האופוזיציה.
האם ניתן לשלוט במידע בעידן הדיגיטלי? האם הצנזורה עוד רלבנטית? הממצאים מעלים את השאלה האם בעידן הנוכחי, תחת פלטפורמה כמו טלגרם ובכלל רשתות חברתיות, ניתן להגביל זרימה של מידע.

להורדת המחקר המלא:

תגובות