top of page
  • תמונת הסופר/תענבל אורפז

כרוניקה של שמועות: למה צריך לפרסם מידע כמה שיותר מהר?


ביום שבת, קצת אחרי שמונה וחצי בערב, עידכנו באחת מקבוצות הוואטסאפ שלי שהוחזרו לארץ 6 גופות של חטופים. תוך רבע שעה כבר נחשפתי בטוויטר ובטלגרם לשמות החטופים והחטופות. לעומת זאת, משפחות הנרצחים, לפי הדיווחים שלהן, קיבלו את העידכונים הרשמיים רק בארבע בבוקר - כמעט שמונה שעות אחרי שאני נחשפתי למידע לראשונה.

הודעה מליל שבת מערוץ חדשות ישראל ללא צנזורה

כמובן שגם המשפחות נחשפו לשמועות, ובני ובנות המשפחות אפילו סיפרו שקיבלו טלפונים שביקשו לברר אם השמועות נכונות. במילה אחת: גיהנום. לילה שבו הן המתינו בחרדה לעידכון לגבי הגרוע מכל.

אני לא הייתי יוצאת דופן.

כתבה על השפעת הפצת השמועות על משפחות החטופים

בגרף החיפושים בגוגל רואים עליה בחיפוש שמות הנרצחים לקראת תשע בערב - כשהתחילו לרוץ השמועות. כלומר, השמות שלהם היו ידועים כבר למספר משמעותי של אנשים שהלכו וחיפשו אותם ברשת. עליה נוספת בחיפושים הייתה סביב השעה 11 בלילה עם פרסום הודעת דובר צה״ל העמומה בנוגע לאיתור מספר גופות בעזה. לאחר מכן, החיפושים הגיעו לשיאם בין שש לשבע בבוקר ראשון, עם פרסום שמות הנרצחים.


גרף החיפושים בגוגל:

גרף החיפושים בגוגל

הפצת שמועות היא תופעה שאיפיינה את המלחמה הזו מיומה הראשון ומכאיבה מאוד למשפחות שלא יודעות אם החדשות הנוראות מכל נכונות או לא. אחת התופעות המטרידות והמרתקות מהיום הראשון של המלחמה היא הצמיחה האקספוננציאלית בשימוש בטלגרם - פלטפורמה שהולכים אליה בשביל השמועות (שווה לדבר על מקרה טלגרם שאני עוקבת אחריו מקרוב בהזדמנות אחרת).

מספר העוקבים אחרי ערוץ חדשות מהשטח בטלגרם

לא נעמיק בצורך האנושי ובסיבות שגורמות לכך שאנשים מפיצים שמועות או מאמינים להן. יש לכך מגוון סיבות (כולל סקרנות אנושית, מגוון הטיות פסיכולוגיות, צורך בסיסי להקטין את רמות חוסר הוודאות וכו׳ וכו׳ וכו׳).


אבל בשורה התחתונה - אנשים מפיצים שמועות. אנחנו עושים את זה כנראה משחר ההיסטוריה. אבל האמצעים הטכנולוגיים היום מאפשרים לעשות את זה בקנה מידה שלא היה קיים אי פעם.


אפשר כמובן לפעול למען חינוך הציבור כדי לנסות לצמצם את התופעה הזו, להציג את ההשלכות, וכו׳ וכו׳. זו גם אחריות אישית של כל אחד ואחת מאיתנו לעצור את ההתפשטות של שמועות. אבל זה לנסות לסתום את החור בסכר עם אצבע. הרכבת יצאה מזמן מהתחנה, והבעיה הזו הגיעה לקנה מידה עצום.


לכן, הגיע הזמן לשנות את השיטה בצד שאצלו נמצא המידע (קרי הצבא, רשויות המדינה וכו׳). זאת אומרת - צריך קודם כל לשמור על צינורות המידע, כדי שמידע רגיש לא ידלוף (והיום המערכת דולפת במימדים אדירים). זה אפשרי.


בנוסף, צריך לדאוג שמידע מאומת ומהימן יתפרסם בצינורות המקובלים כמה שיותר מהר. נראה שבדו״צ לפחות יש הפנמה של זה בחודשים האחרונים, אבל זה עדיין לא מספיק מהר ביחס לקצב התפשטות אש השמועות.


בינתיים, השמועות משתוללות והמשפחות הן אלו שנשרפות.



0 תגובות

Yorumlar


bottom of page