top of page

המספרים שאתם חייבים להכיר על ההייטק הישראלי

תמונת הסופר/ת: ענבל אורפזענבל אורפז

עודכן: 28 ביוני 2021

10% מהמועסקים בישראל שאחראים ל-43% מהייצוא, 15% מהתמ״ג ו-25% מתשלומי מס הכנסה בישראל: הכירו את המספרים שמאחורי ההייטק הישראלי

תרומת ההייטק למשק הישראלי

הבוקר מפרסמת רשות החדשנות את הדו״ח ״תמונת מצב חדשנות בישראל 2021״ שמסכם את המגמות החשובות והמרכזיות שמאפיינות את ההייטק הישראלי שנמצא בנקודת רתיחה. מבחינתי, זהו סיום של תהליך שהייתי חלק ממנו בחודשים האחרונים בהם יעצתי לכתיבת הדו״ח וערכתי את התוכן בו. בתקופה בה ההייטק הישראלי שובר שיאים על בסיס רבעוני, שאלנו, חקרנו, בדקנו (ואז בדקנו שוב) את השאלות המרכזיות - והתובנות מתפרסמות הבוקר.


מבחינות רבות ההיי-טק הישראלי מעולם לא היה בתקופה טובה יותר. התעשייה נמצאת בתנופת צמיחה והסטארט-אפים הישראלים מגייסים בהשקעות סכומי כסף הולכים וגדלים ומגיעים להישגים עסקיים משמעותיים. ההיי-טקיסטים ממשיכים להיות קבוצה חזקה וליהנות מתנאי העסקה מעולים בהשוואה לחבריהם בענפים אחרים. אבל דווקא תקופת הקורונה וההתמודדות עם משבר כלכלי-בריאותי-חברתי עולמי מדגישות את האתגרים של הענף, שחשיבותו ותרומתו לכלכלה הישראלית עצומה - ואת הפערים הגדולים הקיימים בין ההייטק לשאר המשק.


אז הנה כמה מהמספרים והמגמות שכל אחד ואחת צריכים להכיר כדי להבין טוב יותר את ההייטק הישראלי. יש הרבה דברים טובים ובהחלט יש במה להתגאות, אבל גם יש כמה אתגרים שחשוב לטפל בהם.



לסיכום שנת הקורונה: שיא בגיוסי הון של סטארטאפים בוגרים

לרגע או שניים, בתחילת תקופת הקורונה, ההייטק עצר את נשימתו במתח. אבל מהר מאוד החשש הראשוני של החברות בתחום התחלף בתנופת צמיחה וגיוסי הון. בשנת 2020 הסתכמו ההשקעות בחברות הייטק ישראליות ב-11.5 מיליארד דולר. זו צמיחה של 20% מסך ההון שגייסו סטארטאפים ישראלים ב-2019. אבל בעיקר זהו המשך מגמה רב שנתית: בתוך עשור צמחו גיוסי ההון של סטארטאפים בישראלים ביותר מפי ארבעה (!). כל שנה בשנים האלו נשאלה השאלה האם אנחנו בבועה, ומתי העסק צפוי לעצור. אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה, ובינתיים, המגמה ממשיכה: לפי נתון שפורסם השבוע, ההשקעות בסטארטאפים ישראלים מתחילת השנה הנוכחית כבר הסתכמו ב-10 מיליארד דולר.


החברות הבוגרות בתנופה: צמיחה פי 7 בהשקעות העולות על 100 מיליון דולר לסבב

עיקר הצמיחה בגיוסי ההון של סטארטאפים הוא בחברות בשלבים מתקדמים. בשנת 2020 סבב גיוס ההון הממוצע גדל ב-10% ביחס ל-2019. אבל זה לא סתם מספר - תסתכלו מסביב ותראו כמה עסקאות ענק חסרות תקדים, חלקן בסכומים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה, מדווחות בכל שבוע עם מצטרפות חדשות למועדון היוניקורנים (חברות פרטיות בשווי של מיליארד דולר ומעלה). בתוך חמש שנים בלבד, מספר ההשקעות בגודל העולה על 100 מיליון דולר בסבב השקעה גדל כמעט פי שבע - משלוש השקעות בגודל זה ב-2015 עד 20 השקעות ב-2020. וכמו שאמרנו, המגמה ממשיכה: ברבעון הראשון בלבד של 2021 נסגרו כבר 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר. אנקדוטה לשם פרופורציה: כשוויקס, אחת מחברות ההייטק הגדולות והמצליחות בישראל, הנפיקה בבורסה לא כל כך מזמן - בשנת 2013 - היא גייסה 127 מיליון דולר לפי שווי של 770 מיליון דולר. היום כבר לא ממש מתרגשים מעסקאות כאלה (שלפני פחות מעשור היו חגיגה גדולה).

פחות סטארטאפים חדשים בכל שנה: האם תם עידן הסטארטאפ ניישן?

לצד הפריחה והעליה בגיוסים, בעיקר בחברות הבוגרות, ישנה מגמה בשנים האחרונות שחשוב לשים לב אליה. אחרי בום ביזמות לפני כעשור - עם עליה בכמות הסטארטאפים החדשים שקמו והגיעו לשיא של 1,400 חברות הייטק חדשות שקמו בישראל ב-2014, בחמש השנים האחרונות אנחנו עדים לירידה בכמות הסטארטאפים שקמים בכל שנה. הפעילות היזמית בישראל ירדה ל-850 סטארטאפים חדשים ב-2019 וכמות שמוערכת בכ-520 ב-2020 (אם כי מספר זה עוד עשוי לעלות כשיתבררו כלל הסטארטאפים שקמו בשנה שעברה). מספר הסטארט-אפים החדשים שקמו בשנתיים האחרונות דומה לרמות שהיו קיימות בישראל לפני כעשור - למרות הצמיחה וההתפתחות שחלה מאז באקו-סיסטם החדשנות המקומי. בינתיים מספר ההשקעות בשלב ה-seed המוכוונות לסטארטאפים חדשים לא הצטמצם ושומר על גודלו. עם זאת, מספר המשקיעים המשתתפים בהשקעות בשלבים המוקדמים, ובפרט בשלבי ה-seed, נמצא בירידה בשנתיים האחרונות. לירידה בדרייב היזמי בישראל תהיה השפעה על פני ההייטק הישראלי בעתיד ותשפיע על יכולתה של ישראל לשמר את מעמדה העולמי כ״סטארטאפ ניישן״.

לא כולם בהייטק חסינים לקורונה: פי ארבעה מובטלים מלפני הקורונה


כאן אנחנו מתחילים להגיע לפערים ולצדדים הפחות זוהרים של ההייטק. לצד הצמיחה המטורפת, היו כאלה שהשנה האחרונה בהייטק הייתה להם פחות נעימה. ערב הקורונה, בינואר 2020, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההייטק היה 2% בלבד. בשיא הקורונה, בתקופת הסגר הראשון, הגיע שיעור מקבלי דמי האבטלה לקרוב ל-14%. בשאר ענפי המשק, שיעור דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. בהמשך תקופת הקורונה הפער בין שיעור מקבלי האבטלה בהייטק ובשאר המשק הצטמצם. ואולם, גם עכשיו, השפעות הקורונה לא חלפו: נכון לאפריל 2021, שיעור מובטלי ההייטק הוא 8.2%, כלומר הוא עדיין גבוה פי ארבעה משיעור המובטלים טרום הקורונה. החשש שעולה הוא שמובטלי ההייטק לא צפויים לחזור לתעסוקה בענף בקרוב.


ולמרות המפוטרים: המחסור הכרוני בעובדים בהייטק נמשך

וזו אולי אחת הנקודות הכי מתעתעות: מספר המועסקים בהייטק עלה השנה לכ-334 אלף עובדים וגם חלקם היחסי עלה לקרוב ל-10% מהמועסקים בישראל (אבל בין היתר כי ענפים אחרים פיטרו עובדים בשיעורים גבוהים). גם השכר הממוצע בהייטק עלה ב-2020 ב-6% והגיע ל-25.3 אלף שקל (בכלל המשק השכר הממוצע עלה ב-7% - בגלל פיטורי עובדים במשכורות הנמוכות). הביקוש לעובדים טכנולוגיים נשאר גבוה והמחסור בעובדים במקצועות טכנולוגיים נשמר עם 13 אלף משרות פנויות בענף, כפי שניתן היה לראות בדו״ח ההון האנושי שפירסמה לא מזמן רשות החדשנות. במרץ האחרון כינה מבקר המדינה בדו״ח שלו את הביקוש הגבוה לעובדים טכנולוגיים כ״מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק בישראל״, והגדיר אותו כ"איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל". כמות המשרות הפנויות אמנם הצטמצמה מכ-19 אלף לפני כן, וניתן היה לחשוב, שמובטלי ההייטק יאיישו את המשרות הפנויות - אבל לא. כאמור, בהייטק יש עכשיו פי 4 מובטלים מאשר לפני הקורונה.


כולם רוצים עובדים - אבל מנוסים


וכאן אנחנו מגיעים ללב הענין - יש מובטלים, ויש מחסור בעובדים, כי החברות לא מעוניינות בסתם עובדים, אלא בכאלה עם ניסיון שגם יצדיקו את המשכורות הגבוהות שהם משלמים. כאשר בוחנים מי הם מובטלי ההייטק בקורונה לפי רמות שכר, מגלים ששני שליש מהם משתכרים משכורות נמוכות באופן יחסי לענף - דהיינו מתחת לשכר חודשי של 15 אלף שקלים. במילים אחרות, ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק מתרכזת בעובדים צעירים, המכונים ”ג'וניורים", ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף.





אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד מקצוע טכנולוגי - האם תהיה להם עבודה?

והנה בשורות טובות, שמגיעות עם סימן שאלה פחות אופטימי: נכון לשנת 2020, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד בתואר הראשון מקצוע טכנולוגי. זאת ועוד, אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד תואר ראשון במקצוע מדעי (STEM - מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה). זו בשורה מצוינת למדינה עם מחסור כרוני בעובדים טכנולוגיים. אם המגמה תמשך, בשנת 2030 יצאו לשוק בשנה 20-25 אלף בוגרים חדשים - בהשוואה לכ-15 אלף כיום.

המצב הזה עתיד להחריף את בעיית הג'וניורים, אשר מהווים כיום כ-11% בלבד ממצבת העובדים בענף וכמו שכבר ראינו היו בין נפגעי הענף בקורונה. לכן, קיים צורך משמעותי ובעל דחיפות גבוהה לתת מענה לקשיי גיוס העובדים הצעירים בהיי-טק וגם הסטארטאפים הבוגרים ידרשו להירתם למאמץ ולפתח ערוצים לקליטת והכשרת עובדים ללא ניסיון.

יש יותר סטודנטיות למקצועות ההייטק - אך שיעור הנשים בענף לא צפוי להשתנות

כמות הסטודנטים למקצועות ההייטק מלמדת איך נראת העתודה של הענף ואיך הוא יראה בשנים הקרובות. לכן, מעניין להסתכל גם על הסטודנטים בראייה המגדרית. בצד החיובי, מאז 2010 הוכפל ביותר מפי שניים מספרן של הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב, לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה, מ-2,622 ב-2010 ל-6,441 בשנת 2019 .גידול משמעותי נרשם גם במספר הנשים הפונות ללימודי הנדסה מכ-8,500 ב-2010 לכ-12 אלף ב-2020. מספר הנשים הלומדות בתואר ראשון במקצועות מדעיים בשנת 2020 עומד על כ-23 אלף. עם זאת,

נכון לשנת 2020. עם זאת העלייה במספר הסטודנטיות במקצועות המדעיים עומדת בקנה אחד עם העלייה הכללית במספר הסטודנטים במקצועות הללו. ייתכן כי נובע מכך ששיעור הנשים בענף בהיי-טק צפוי להישאר יציב בשיעור של כשליש גם בשנים הקרובות.

ההייטקיסטים כבר לא כל כך צעירים


בניגוד לתפישה של ההייטק כענף צעיר, בו המועסקים נפלטים ממעגל העבודה עם הגיעם לגיל 45 (קצת כמו קריירה של כדורגלנים), בעשרים השנים האחרונות נרשמה עליה עקבית בממוצע הגילאים וההייטק ״מתבגר״. למעשה, ההייטק מאופיין כיום בממוצע גילאים העולה במעט על גיל העבודה הממוצע במשק. נכון לשנת 2000, ממוצע הגילאים של העובדים בהייטק היה 36, ואילו בשנת 2019 ממוצע הגילאים טיפס ל-40.1. זאת בעוד שממוצע גיל העבודה במשק בשנת 2019 היה 39.6. בכלל המשק ממוצע גיל הגברים גבוה ממוצע גיל הנשים, ככל הנראה לאור ההבדלי גילאי הפרישה בין גברים לנשים, אך פער הגיל הממוצע בכלל המשק עומד על 1.78, בניגוד לפער הגילאים בהייטק שהוא פי שתיים ועומד על 3.4 שנים.




רבע מתשלום מס ההכנסה בישראל משולם על ידי ההייטקיסטים

המשכורות הגבוהות של עובדי ההייטק הופך אותם למשלמי מס הכנסה מרכזיים במדינה. זוהי תרומה מרכזית של הענף להכנסות המדינה - דבר שהולך ונהיה קריטי בתקופה של גרעון כלכלי והתאוששות ממשבר עולמי-כלכלי-חברתי-בריאותי. ההייטקיסטים הם חלק גדול ממי שמשלמים את החשבון. ההייטקיסטים היוו 8.65% מהמועסקים בישראל ב-2018 - ושילמו 24% מסך תשלומי מס הכנסה במשק. במילים אחרות, ההייטקיסטים אחראים לתשלום מס הכנסה הגדול כמעט פי שלושה מגודלם היחסי. בתוך כך, לעובדים במרכזי הפיתוח של החברות הרב לאומיות, שמקבלים משכורות גבוהות יותר, יש תרומה גדולה אפילו יותר לתשלומי המס בישראל וחלקם בעוגת המיסים של ישראל גדול כמעט פי שישה מחלקם היחסי מקרב העובדים.

חשוב לומר שגם חברות ההייטק כמובן תורמות לתשלומי המס בישראל והן מהות נדבך משמעותי בהכנסות המדינה, אך מס החברות הנגבה מחברות הייטק נמוך ביחס למס ההכנסה הנגבה מהעובדים בענף, ונאמד בשיעור הדומה לחלקו של ענף ההייטק בתמ״ג, כלומר כ-15%. אוהבים קצת לרדת על עובדי ההייטק ה״מפונקים״ וה״מנותקים״ - כדאי גם לזכור את התפקיד שלהם בכלכלה הישראלית.

יותר ספאקים - פחות מרכזי פיתוח

בשנה האחרונה באזזוורד חדש נכנס ללקסיקון שלנו: SPAC (או חברת צ׳ק פתוח). זו וריאציה על הנפקה ומסלול שעוד ועוד חברות ישראליות בוחרות בו כאירוע נזילות בדרך שלהן לצמיחה ושמירה על העצמאות שלהן. בסך הכל מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע בשנת 2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של וול סטריט ותל אביב.בהשוואה ל-2019 ,מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. החברות הישראליות מנצלות את פתיחת חלון ההנפקות בעולם וכמה חברות ישראליות נוספות נמצאות בצינור ההנפקות ונערכות לקראת רישום וגיוס הון בבורסות, כך שנראה כי מגמה זו תמשיך בעתיד הנראה לעין: ברבעון הראשון של 2021 כבר בוצעו 23 הנפקות.

ככל שיותר חברות ישראליות צומחות ושומרות על עצמאותן, ישנה ירידה במסלול האקזיט ״הקלאסי״ שאיפיין את ההייטק הישראלי - עסקאות מיזוג ורכישה. ההשלכה שאנו כבר רואים למגמה זו, היא התמתנות בקצב הפתיחה של מרכזי פיתוח חדשים של חברות רב-לאומית - בשנת 2020 נפתחו ארבעה מרכזי פיתוח בלבד. לרוב, החברות הרב לאומיות הקימו מרכזי הפיתוח בעקבות רכישה ומיזוג של סטארט-אפ, וכעת מגמה זה מאיטה.

הדו״ח המלא מכיל עוד מידע רב ומענה על תשובות חשובות ומהותיות לכלכלה ולהייטק הישראלים - למשל, איך ההייטק יכול לעזור לישראל עם היציאה מהמשבר הכלכלי והגרעון שהיא סובלת ממנו? מי היו המרוויחים והמפסידים מהקורונה? ומה יוזמות החקיקה בתחום ההייטק שנמצאות על השולחן עם כניסת הממשלה החדשה?


אני מזמינה אתכם להכנס ולקרוא את הדו״ח שהוא באמת מקיף מאוד, והשתדלנו לעשות אותו ידידותי במיוחד לקורא.ת שמתעניינים בהייטק.


לסיום, אני רוצה להודות לצוות של רשות החדשנות שהיה באמת תענוג לעבוד איתם על הפרויקט הזה - מיכל, אסף, שי, שגיא, נועה. אתם מקצוענים אמיתיים וכל כך משמח לדעת בתור אזרחית שאתם עובדים בשירות המדינה ודואגים שהיא תהיה מקום טוב יותר. תודה לכם ❤️🙏🏻


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


הרשמה לניוזלטר - לקבלת עידכונים במייל

  • facebook
  • linkedin
  • twitter

©2020 by The Ecosystem Builder.

bottom of page