שיעורי היזמות שאפשר ללמוד מהסטארטאפ שגוגל גנבה לו את הטכנולוגיה, לכאורה

האם גוגל גנבה את הטכנולוגיה של Google Earth?

・

לאחרונה עלתה לנטפליקס סדרה חדשה, שמציגה את סיפורם של צמד יזמים בברלין של שנות התשעים המוקדמות, שטוענים שגוגל העתיקה את הטכנולוגיה שלהם וביססה עליה את Google Earth. הסדרה The Billion Dollar Code מציגה סיפור יזמי קלאסי - שני יזמים, כמעט תמימים מדי, שנמצאים רחוק מהמקום שבו קורים דברים, ולא נזהרים מהשועלים שם בחוץ. בסוף קונגלומרט גדול מצליח בענק לממש את החזון שלהם, ולהם נשאר בעיקר ללקק את הפצעים (ולצאת למאבק משפטי יקר מאוד שאין להם סיכוי לנצח אותו).

הסדרה הזו היא צפייה מעניינת לכל מי שמתעניין ביזמות, וגם אם היא לא לגמרי מדייקת בפרטים ההיסטוריים (והיא לא) - כל יזמת ויזם יכולים ללמוד ממנה כמה שיעורים חשובים (בלי ספוילרים, השתדלתי).

הנה חמישה מהם:

1. ההיסטוריה שוכחת את הראשונים

לא משנה אם הייתם ראשונים או שהייתה לכם טכנולוגיה מצוינת 15 שנה לפני שחברה אחרת פרצה עם מוצר דומה מאוד וטכנולוגיה דומה. זה אכזרי, אבל המנצחים יצליחו כי הם היו קרובים לשוק, כי היו להם יותר משאבים לשיווק המוצר, כי הגיעה הנקודה שהשוק הבשיל לפתרון והטכנולוגיה. לא חסרות סיבות. בית הקברות של רשם החברות מלא בסטארטאפים שנשכחו.

המיתוג מחדש של פייסבוק בתור ״מטא״ (Meta) הזכיר לי את מטהקפה (Metacafe) - חברה שקמה בישראל ב-2003, והייתה בדרכה להיות אתר שיתוף הסרטונים הגדול ברשת עד שבאה יוטיוב ושינתה את כל מה שהכרנו על סרטונים ברשת, ומטהקפה הפכה לזכרון רחוק.

כמעט עשור אחרי מטהקפה, גם היזם הישראלי מירון גרביץ הקים חברה בשם Meta, זה היה בשנת 2012. הם היו הבטחה גדולה ופיתחו משקפי מציאות רבודה. אני זוכרת שכל פעם שפירסמתי עליהם כתבה, הם משכו המון עניין, וגייסו סכומי כסף משמעותיים לאותה תקופה (פעם, כשלגייס 50 מיליון דולר זה היה וואו) לצורך פיתוח טכנולוגיה עתידנית. ב-2019 החברה נסגרה. אגב, אחת הקרנות שהשקיעו במיזם רכשו את הנכסים שלו לאחר הסגירה - ומאז לא התפרסם מה עלה בגורל הטכנולוגיה (אם אתם קוראים ויודעים - אנא עדכנו).

ויזמים, אני פונה אליכם, בבקשה, תעצרו את הקארמה הזו - תפסיקו לקרוא לחברות בשם Meta על שלל הטיותיו.

2. תבנו דמו שידבר ללב של הקהל שלכם

בואו נשחק משחק. תנו לי כתובת של מקום כלשהו.

כמה מכם נתנו לי עכשיו את כתובת הבית שלהם?

בסדרה רואים את הדמו (הדגמה) שהיזמים הציגו למשקיעים מדויטשה טלקום למערכת המפות שלהם עם מפת האיזור בו הם נמצאים בלב ברלין, וזה הזכיר לי סיפור ששמעתי מהמשקיעים של Waze אחרי הרכישה הגדולה של החברה. הם סיפרו שכשהיזמים של Waze הגיעו לפגוש אותם, הם רצו להדגים להם את אפליקציית הניווט מבוססת חכמת ההמונים. אבל זה היה עוד לפני שהיה להם מוצר (הרי כדי לפתח מוצר, היה צריך כסף - וזה משחק ביצה ותרנגולת ידוע). אז היזמים, שהבינו את טבע האדם, עשו שיעורי בית, ביררו איפה גרים המשקיעים - והזינו מראש את המידע על הכתובות שלהם (הבתים, המשרד וכו׳). כשביקשו מהמשקיעים לתת כתובת להדגמה - כמובן שהם נתנו את כתובות הבתים, והשתכנעו להשקיע.

בדיעבד Waze הייתה סיפור הצלחה, אבל כדי שהיא תהפוך לכזו היה צריך היה לשכנע את המשקיעים בתור צעד הכרחי בדרך, והדמו לגמרי עשה את העבודה (יחד עם גורמים נוספים כמובן). לכן, אין טוב כמראה עיניים ואין צפויות מהתנהגויות אנושיות טבעיות - וכשחושבים על דמו, כדאי להביא את כל אלה בחשבון.

3. כולנו אוהבים את סיפור האנדרדוג, אבל בסוף מעטות הפעמים בהן דוד מנצח את גולית

אנחנו אוהבים את דוד - הוא קטן, אמיץ, מנצח כנגד כל הסיכויים. אבל בסוף, בעולם הטכנולוגיה כולנו לקוחות של חברות גדולות ודורסניות שהן גולית המרושע. לרובנו זה לא מפריע כלקוחות.

כמובן שישנם יוצאי דופן, אבל בסופו של דבר לסטארטאפ קטן קשה לנצח תאגיד הייטק ענקי ועשיר שיכול להחליט שהוא גומר את הסטארטאפ במחי תביעה (או השקעה מסיבית בפיתוח טכנולוגיה). ברוב המקרים לא יעמדו לרשות הסטארטאפ האמצעים להשיב מלחמה. חוצפה ישראלית, זריזות של סטארטאפ או גורמים אחרים שעוזרים לסטארטאפים להצליח לא תמיד יספיקו כשיוצאים למלחמה ראש בראש בענק.

4. קניין רוחני הוא עניין חמקמק, במיוחד בחברות תוכנה

בלב הסדרה ניצב מאבק משפטי בין היזמים הגרמנים של חברת ART+COM לבין גוגל בנוגע לשאלה מי המציא את הטכנולוגיה שמאחורי Google Earth. כפי שהסדרה מוכיחה - צריך להיות ספקנים (למשל כשמשתפים חובבי טכנולוגיה אחרים ברעיונות המבריקים שלכם כמתכנתים), כדי לא לשלם ביוקר (במאבקי קניין רוחני).

הדילמה של הרבה יזמים בתחילת דרכם היזמית היא האם לשתף גורמים סביבם ברעיון שלהם או לא. הרבה פעמים הם יהיו ממש פרנואידים מחשש שיגנבו להם את הרעיון. ואז התשובה שהם יקבלו מהסביבה היא שרעיון טוב זה לא מספיק, ובסוף ההצלחה תלויה ב-execution של הרעיון (כלומר ההוצאה שלו לפועל), ואם כל היתרון התחרותי שיש לכם והנכס היחיד הוא הרעיון והוא בר העתקה בקלות - אז כדאי לחשוב עוד קצת איך תגנו על עצמכם. גם אני אומרת את זה ליזמים שרוצים להחתים אותי על NDA רק כדי לשמוע רעיון. הסדרה מוכיחה שגם כשכבר מצליחים לרשום פטנט על טכנולוגיה, שזה לא טריוויאלי ובטח לא בתוכנה, זה גם לא מספיק.

בקיצור, רק בגלל שאת פרנואידית, לא אומר שלא רודפים אחריך.

5. מערכות יחסים בין שותפים הן מורכבות וקשות, לא פחות ממערכות יחסים זוגיות

מה קורה 15 שנה אחרי שהסטארטאפ קם? היזמים לא מדברים, לפחות ככה זה ב-Billion Dollar Code. זו כמובן לא גזירת גורל, אבל זה גם לא לגמרי מפתיע. מערכות יחסים בין שותפים הן מורכבות וקשות וצריכות לצלוח עליות והצלחות משכרות, אבל בדרך לשם יש מגוון אתגרים קיומיים ואינספור נקודות בהן העסק יכול להיות או לחדול. התנודות הקיצוניות האלה הן חלק מהדינמיקה שמאפיינת את מערכת היחסים בין היזמים השותפים להקמת הסטארטאפ. לכן, לא פלא שיש מטפלים שמשתמשים בכלים מעולם הטיפול הזוגי או המשפחתי כדי לפתור קונפליקטים בין יזמים שותפים להקמת סטארטאפ.